-
Period: to
1928- 2014 - תחנות בחייו של הלוחם השר וראש הממשלה אריק שרון
תחנות בחיי אריק שרון ז"ל -
אריק שרון נולד בכפר מלל להוריו
שרון נולד וגדל בכפר מל"ל בשם אריאל שיינרמן, בנם של ורה (דבורה) וסמואל (שמואל) שיינרמן, אגרונום.
בגיל צעיר כבר סייע להוריו בעבודות השדה הקשות. -
כנער בכפר מלל שבשרון
פעמים רבות סייע אף בשמירה על הפרדס המשפחתי מפני גנבים ופולשים. בגיל עשר הצטרף לקבוצת "השדה" בתנועת הנוער העובד, והתייצב כיד ימינו ועוזרו של המדריך יוסף גולומב. -
לוחם צעיר במלחמת השחרור
בשנת 1945 הצטרף שרון ל"הגנה" ובשנת 1947 שימש כנוטר ב"משטרת היישובים העבריים". לבקשת הוריו, שכעסו על השתתפות הפלמ"ח בסזון, לא התגייס לפלמ"ח. למרות זאת שרון השתתף בסזון הקטן והיכה חברי אצ"ל ולח"י[3]
במלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע בקרבות לטרון. שרון שרד את הפציעה רק בקושי, בין השאר הודות ליצחק מודעי[4] ולימים נטען שלפציעה ולקרב הייתה השפעה מעצבת על חייו. לאחר החלמתו המשיך להלחם והשתתף בין היתר במבצע דני ובקרבות כיס פלוג'ה. -
הקמת יחידה 101 ופיקוד נועז
בשנת 1953 נקרא שרון להקים את יחידה 101, כיחידה שתהיה מסוגלת לבצע פעולות בעומק שטח האויב, ובעיקר לערוך פעולות תגמול כנגד התקפות הפדאיון שיצאו מרצועת עזה ומהגדה המערבית. לשרון ניתנה האפשרות להקמת היחידה מהיסוד והוא בחר וגייס את פקודיו לפי התכונות שנראו לו כמתאימות לאופי היחידה. תחת פיקודו הפכה יחידה 101 ליחידת הקומנדו הראשונה של צה"ל, שהתמחתה הן בסיור ושדאות והן בפעולות חבלה ותקיפה בעורף האויב. -
יחידה 101
יחידה נועזת ששינתה את תפיסת הלחימה בצה"ל.
אריאל שרון, מאיר הר ציון ומשה דיין יחד עם לוחמים נוספים ביחידהמאיר עמית (יושב) 101 (צילום: ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון, צלמי במחנה) -
המטכל- אלופי 1955
מפקדי צה"ל עם לוחמי חטיבת הצנחנים, 1955. עומדים, מימין לשמאל: אל"מ אסף שמחוני, סגן משה עפרון, סרן דני מט, רא"ל משה דיין, רס"ן אריאל שרון, סגן מאיר הר ציון. כורעים, מימין לשמאל: סרן רפאל איתן, סגן יעקב יעקב, סרן אהרון דוידי -
אריאל שרון ומשפחתו
תצלום עם שלושת ילדיו : גור הבכור שנהרג, ועומרי וגלעד התינוק
אשתו הראשונה של שרון, מרגלית, לה נישא ב-1954 הייתה אחות פסיכיאטרית, ונהרגה בתאונת דרכים ב-2 במאי 1962, בעת שנסעה במכוניתה לעבודתה בירושלים. בנם הבכור, גור, נהרג ב-4 באוקטובר 1967, בהיותו בן 11, מפליטת כדור, בעת ששיחק עם חברו ברובה ישן, ששרון קישט בו את ביתו.
אשתו השנייה, לילי שרון, שהייתה אחותה של אשתו הראשונה, נישאה לשרון ב-1963, כשנה לאחר מות אחותה. הזוג התגורר בחוות שקמים שבצפון הנגב, בין שדרות לקיבוץ רוחמה. ללילי ולאריאל שרון נולדו -
מלחמת ששת הימים- 1967
בסוף שנת 1976[18], לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הקים מפלגה בראשותו בשם "שלומציון". המפלגה זכתה בשני מושבים בכנסת, והתמזגה עם תנועת החרות מיד לאחר הבחירות. שרון התמנה לשר החקלאות בממשלה שהקים מנחם בגין, ופעל להקמת התנחלויות ביהודה ושומרון ומצפים בגליל.
שרון זכה לתהילה על קרבות שניהל באום-כתף ובאבו עגילה, הקרב נחשב לאחד המוצלחים בתולדות צה"ל ונלמד לאחר מכן באקדמיות צבאיות ברחבי העולם[10]. בהמשך המלחמה פיקד על מארב השריון בנח'ל ועל טיהור ציר ההתקדמות הדרומי של כוחות צה"ל בואכה תעלת סואץ. -
הכנות לפני צליחת התעלה במלחמת יום כיפור
צליחת התעלה לא הייתה מתאפשרת, לולא חיל ההנדסה שהתכונן אליה מיוזמתו, זמן קצר לאחר סיום מלחמת ששת הימים והכשיר צוות וציוד עוד ב-1968.
כבר בשנת 1967 החל צה"ל לחפש אמצעי גישור וצליחה שיתאימו למטרותיו. ברם, עקב סירוב של רוב מדינות המערב לספק לישראל ציוד צליחה, רכש צה"ל ממפעל אזרחי בבריטניה מצופי "יוניפלוט", מהם נבנו דוברות. בנוסף, נרכשו מעודפי הצבא הבריטי עשרות גרוטאות של כלי רכב אמפיביים מתוצרת גרמניה
במלחמת יום כיפור בשנת 1973 ב-17 באוקטובר, בליווי דחפורים שהדפו כל מכשול ופרצו את הדרך (ממוקשים, מכ -
אריק שרון מפקד בצהל
ב-1957 סיים את תפקידו כמח"ט הצנחנים[6], ובסוף אותה שנה יצא לקורס לפיקוד ומטה בקימברלי שבבריטניה. כשחזר מילא שורה של תפקידי הדרכה במחלקת ההדרכה, בהם מפקד בית הספר לחי"ר. הרמטכ"לים חיים לסקוב וצבי צור הקפיאו את קידומו, בעיקר מכיוון שהיו לו חילוקי דעות עם משה דיין ולאור אי-נכונותו להקשיב לפקודות מפקדיו. היו אף שהטילו ספק באמיתות דיווחיו, במיוחד לאחר קרב המיתלה העקוב מדם, שעורר בזמנו הד ציבורי רב. -
מיגור הטרו- 1971- אריק מפקד פיקוד דרום
על שרון, כאלוף הפיקוד, הוטלה המשימה למגר את הטרור. שרון הזרים לרצועה כוחות צבאיים שכללו יחידות מובחרות. סריקות נרחבות בוצעו לאורך כל הרצועה. שרון בעצמו יצא לשטח והדריך חיילים כיצד לבצע את המשימות. במשך תקופת המבצע פיתח שרון שיטת לחימה שקרא לה "לחימת גרילה נגד הטרור". בשיטה זאת הוצאו הסיורים הקבועים מהשטח והשטח חולק לגזרות בהן הופקדו צוותים מצומצמים שהיו אחראים לשטח. הצוותים למדו את השטח ואת תושביו היטב, ונעו באופן אקראי ובמסלולים שבחרו לעצמם לכסות את השטח. סיירת שקד הופעלה באופן אינטנסיבי ככוח ק -
מלחמת יום כיפור- 1973
ביום שישי, 5 באוקטובר 1973, קיבל שרון הודעה כי ייתכן שתפרוץ מלחמה והחל בגיוס אוגדת המילואים 143 (עוצבת עמוד האש). למחרת יצא בראש חבורת הפיקוד שלו לסיני ומלחמת יום הכיפורים נפתחה. שרון קיבל את הגזרה המרכזית, בין אוגדה 162 בפיקוד האלוף אברהם אדן (ברן) לאוגדת סיני בפיקוד האלוף אלברט מנדלר. שרון ביקש מאלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש) לפנות את מוצבי התעלה, אולם בקשתו נדחתה.
בצהרי היום השני למלחמה, 7 באוקטובר, הגיע שרון למסקנה כי יש לתקוף בלילה את הכוחות המצריים שחצו את התעלה. הנחתו התבססה על כך שבשעו -
צליחת התעלה - ליל 14 אוקטובר 1973
המבצע בוצע על ידי אוגדה 143 בפיקודו של האלוף אריאל שרון, שכללה 3 חטיבות שריון (חטיבה 14 הסדירה וחטיבות המילואים 421 ו-600), חטיבת צנחני מילואים 247, 2 אגדים ארטילריים ומספר גדודי הנדסה/צליחה.
צליחת התעלה הייתה אחד מרגעי המפנה וההכרעה החשובים במלחמה. בעקבות הצליחה הגיע צה"ל לקילומטר ה-101 בכביש סואץ-קהיר וכותרה הארמייה השלישית המצרית, דבר שאילץ את המצרים להסכים להפסקת האש שסיימה את הקרבות בחזית הדרום. -
1976- שר חקלאות בממשלתו של מנחם בגין
בסוף שנת 1976[18], לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הק מפלגה בראשותו בשם "שלומציון". המפלגה זכתה בשני מושבים בכנסת, והתמזגה עם תנועת החרות מיד לאחר הבחירות. שרון התמנה לשר החקלאות בממשלה שהקים מנחם בגין, ופעל להקמת התנחלויות ביהודה ושומרון ומצפים בגליל. -
1977- זירוז הקמת ההתנחלויות
עם עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 הואץ קצב בניית ההתנחלויות והייתה תמיכה נלהבת בהן, שכללה הטבות כלכליות, בניית תשתיות והגנה משפטית, בניצוחו של שר החקלאות אריאל שרון. במיוחד זכורה הבטחתו של מנחם בגין: "יהיו עוד הרבה אלוני מורה". בשנת 1978 הוקמה תנועת אמנה כתנועה המיישבת של "גוש אמונים". בשנת 1979 אישרה ממשלת ישראל את "תוכנית שרון להתיישבות". התוכנית כללה הקמת יישובים עירוניים בגב ההר כדי לשלוט במישור החוף, הקמת יישובים לאורך בקעת הירדן כדי להגן על גבולה המזרחי של ישראל[20]. ארגון מגמת ההתנחלות לא -
שרון בממשלות ובפוליטיקה
ביוני 1973 פרש שרון מצה"ל והצטרף למפלגה הליברלית, שהייתה שותפה עם תנועת החרות ב"גוש חרות ליברלים". הוא יזם יצירת גוש ימני גדול יותר ופעל להקמת הליכוד. בדצמבר 1973 נבחר לכנסת השמינית מטעם הליכוד. כעבור שנה התפטר מן הכנסת, כדי שיוכל להמשיך להחזיק במינוי של מפקד אוגדת מילואים. בשנת 1975 התמנה ליועץ לענייני ביטחון לראש הממשלה יצחק רבין.
בסוף שנת 1976[18], לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הקים מפלגה בראשותו בשם "שלומציון". המפלגה זכתה בשני מושבים בכנסת, והתמזגה עם תנועת החרות מיד לאחר הבחירות. שרון התמנ -
הבולדוזר- ואבי ההתנחלויות
שרון בהנחת אבן הפינה להתנחלות אלון מורה יחד עם הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה רב ישיבת מרכז- הרב.
לאורך השנים קיבל אריאל שרון כינויים רבים. "אבי ההתיישבות בשטחים" ו"הבולדוזר", היו חלק מהם, זאת על רקע ההתיישבות המאסיבית אליה חתר בשומרון. זו גם הסיבה שעד היום קשה לאותם המתיישבים הראשונים של ההתנחלויות להבין איזה אריק הם יזכרו. -
מלחמת לבנון הראשונה- 1982
בשנת 1982 יזם שרון, באישור הממשלה, את מלחמת לבנון, שהחלה כ"מבצע שלום הגליל" - מבצע צבאי לביעור ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, שם הקים אש"ף מובלעת ("פתחלנד") שאיימה על תושבי הגליל.
המלחמה נפתחה ב-6 ביוני 1982 בעקבות התנקשות בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, שהביאה את ישראל לפגוע במתקני אש"ף בלבנון ובעקבות זאת למטחי קטיושות עזים שנפלו במרכז העיר קריית שמונה ולכל אורך גבול הגליל. על פי הכרזת בגין בכנסת, הוגבל המבצע לכניסת כוחות צה"ל עד 40 ק"מ צפונה מקו הגבול עם לבנון, מרחק הגדול מטווח הקטיושות -
ראשית שנות ה-90- קליטת עליה רוסית ויישוב יו"ש
מפות של משרד השיכון משנת 1992 מציגות תכנון מדוקדק לכל מרחבי יהודה ושומרון החל משמורות טבע וכלה באזורי תעשייה.
בשנת 1989 קמה ממשלת יצחק שמיר. שרון היה אז שר השיכון. בזמן זה היו כ-200,000 יהודים ביש"ע. שרון עשה מהפכת בניה בכל הארץ, כולל בניה תקציבית (הממשלה התחייבה בפני חברות בניה שהיא תרכוש את הדירות במידה ולא יהיו קונים) ביהודה ושומרון. מהפכה זו נועדה לקלוט את גל העליה העצום של יהודי ברית המועצות בשנת 1990. צוות ההתיישבות יזם תוכנית אב לכל יהודה ושומרון -
1999-1998 - שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות
1999-1998 - שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות
ב-13 באוקטובר 1998 התמנה לשר החוץ, בנוסף לתפקידו כשר התשתיות הלאומיות. בתקופה זאת נסע עם בנימין נתניהו לאחוזת ואי לגיבוש סעיפי הסכם ואי. במסגרת פעולתו כשר החוץ פעל לקידום השלום באזור ובניסיון לקידום פרויקטים משותפים אזורים בנושאי המים.
ב 1999 יזם יחד עם רפאל איתן תוכנית להקמת שלושה מפעלי התפלת מים. ההחלטה לבניה אושרה בממשלה. בדבריו לחברי הממשלה בדיון בנושא אמר כי בעיית המים חשובה גם מבחינת מערכת היחסים הגיאופוליטית, ולישראל אסור לקחת על עצמה סיכון של מחסו -
קבורים בחוות השיקמים
לילי שרון שנפטרה ממחלה בשנת 2000 נקברה בחוות השיקמים, לידה יקבר בעלה אריק -
ראש הממשלה שרון
לאחר מסע בחירות שבו הבטיח לעם בישראל "שלום וביטחון" נבחר לתפקיד ראש הממשלה, לאחר שגבר על אהוד ברק ברוב של 62%, והחל לכהן בתפקיד זה ב-7 במרץ 2001. שרון בחר להקים ממשלת אחדות לאומית בה ניתנו למפלגת העבודה שני תיקים מרכזיים - תיק החוץ לשמעון פרס ותיק הביטחון לבנימין בן אליעזר. הדבר סייע לשרון בהשגת לגיטימציה לו באופן אישי, ולממשלתו, ובהצגת צעדיו כצעדים הכרחיים לפתרון המצב המבוצעים תוך קונצנזוס רחב. הדבר גם התבקש מהמצב בכנסת, אשר חלוקת המנדטים בה הייתה לפי בחירות 1999, שבהן זכה השמאל לתמיכה רבה. -
שרון ראש הממשלה- הקדנציה השנייה
לאחר הניצחון בבחירות 2003 הקים שרון ממשלה עם "שינוי", ללא מפלגת העבודה וללא החרדים. זאת הייתה הממשלה הראשונה בישראל שהוקמה אחרי הבחירות ללא חרדים. שרון מינה את בנימין נתניהו לשר אוצר והעניק לו גיבוי בעת שישם את משנתו הקפיטליסטית וקיצץ את הקצבאות. בביטחון האישי חל שיפור, וגם המיתון התחלף בצמיחה.
בתמונה עם בוש נשיא ארצות הברית. -
ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות מגוש קטיף- 2005
תוכנית ההתנתקות הייתה שנויה במחלוקת עזה, ועמדה בניגוד להצהרותיו של שרון בטרם היבחרו - אולם היא זכתה לתמיכת רוב חברי הכנסת, ובסופו של דבר אושר החוק ליישום התוכנית בקריאה שלישית ב-16 בפברואר 2005 ברוב של 59 תומכים מול 40 מתנגדים ו-5 נמנעים. שרון סירב להעמיד את התוכנית למשאל עם אולם העמידה למשאל בין מתפקדי הליכוד. למרות שהיא נדחתה בידי מתפקדי הליכוד[2], המשיך שרון ביישום התוכנית, בהסתמכו על סקרים שהראו תמיכה בה -
תוכנית ההתנתקות- 2005
תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שבוצעה על ידי ממשלת ישראל בקיץ 2005 בה פינתה ישראל באופן חד צדדי את ההתנחלויות הישראליות ואת מחנות צה"ל מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון. משמעות התוכנית ברצועת עזה הייתה נסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל לגבולות המדויקים של הקו הירוק (לרבות פינוי התושבים והצבא). משמעות התוכנית בשומרון הייתה פינוי ארבע ההתנחלויות, מבלי לערוך שינויים בתחומי אזורי יהודה ושומרון (אזור A, אזור B ואזור C) והגדרת השליטה בהם. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. בחבל