-
אגודת אנחנו-WIR
הרצל מקים אגודה ספרותית סשם אנחנו שמטרתה הייתה לשפר את תרבותם הגרמנית של חבריה. במסגרת זו פרסם הרצל את כתביו הראשונים,מה שנתן לו כליםה להטבתאות אישית בעתיד. -
הרצל מסיים את לימודיו התיכוניים
הרצל מסיים את לימודיוהתיכוניים ומפרסם מאמרים ראשונים בעיתונות.
גם בתחילת חייו שהיה עוד נער ורק סיים תיכוןהחל להביע את דעתו בנושאים ציבוריים. -
הרצל מוחה על התנהגות אנטישמית
הרצל מוחה כנגד התבטאויות אנטישמיות של אחד מחברי אלביה בערב זיכרון למלחין ריכרד ואנגר .
בעקבות זאת הוא מודח מחברותו באגודה.
להרצל לא היה אכפת מההשלכות של מעשיו הוא דבק במטרתו והביע את דעתו והיה לו את התכונות הדרושות למנהיג. -
הרצל חושב על פתרונת למצוקת היהודים
נולד בנו של הרצל .
הרצל נשלח לפריז כעיתונאי מטעם העיתון האוסטרלי הליברלי.
במהלך שירותו בפריז נחסף הרצל לאנטישמיות הרבה ומתחיל לחשוב על תוכניות שונות לפתרון מצוקת היהודים.
בנקודה זו בחייו של הרצל הכל החזון למדינה היהודית מה שבסופו של דבר
הביא להרצל את התואר חוזה המדינה .
הרצל היה בעל כישורים כמו מנהיגות ויצירתיות שהביאו אותו לחשוב עלפתרונות שונים למצוק היהודים -
הרצל רוכש תומכים
הרצל חוזר לווינה כעורך מדור התרבות של הויא פריא פרסא.
באותה שנה נפגש עם הברון היורש לשיחה על פתרון הבעיה היהודית ורכש את תמיכתם של אישים כמו מקס נורדאו לרעיון מדינת היהודים.
הרצל ידע איך להשיג את התמיכה של האישים מה שאומר שהיה בעל כושר שכנו וידע להתחבר ולהביא לתמיכתם של אישים בנושאים מסויימים. -
מדינת היהודים
הרצל חוזה המדינהפרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים" שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה. בספר זה הדגיש שיש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על מדינה משלו, שיכולה לקום בארגנטינה או בארץ ישראל. ספר זה היווה בסיס לזרם הציונות המדינית שתומכיה סברו, כי יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל קודם לתחילת ההתיישבות בפועל, הסדר מדיני שיבטיח את זכותם של היהודים על הארץ, ורק אחרי השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות להתיישבות ניתן יהיה להתחיל בהגירה . -
תכנית באזל
במטרה לאחד את כל הכוחות הציוניים, ובמטרה לזכות לשיתוף פעולה מצד "חובבי ציון", הרצל מכנס את הקונגרס הציוני הראשון שבמהלכו גובשה תוכנית באזל ונוסדה ההסתדרות הציונית. תוכנית באזל- הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל בהכרה ובאישור בין לאומי.
הרצל ידע איך להציג את התוכנית ואיך לבנות אותה במטרה להקים מדינה ליהודים -
ועידת השלום בהאג
הרצל משתתף בוועידת השלום בהאג ומכנס את הת הקונגרס הציוני השלישי בבאזל .
הנוכחות של הרצל בוועידת השלום מעידה על כך שיש לו כוונות טובות והוא בעד השלם ולא בעד המלחמה -
הקמת גופים למען מדינה יהודית
מוקם המשרד הראשי בלונדון של אוצר התיישבות היהודים ככשיר לפעולה מדינית כלכלים ציונית,ומוקמת הקרן הקיימת לישראל כקרן לאומית שמטרתה לרכוש במרומת העם היהודי קרקעות בארץ ישראל.
גופים אלו תרמו למימוש החזון של הרצל והחזון של הרצל לא נשאר בגדר חזון. -
החזון בא לידיי ביטוי
פרסום הרומן של הרצל אלטנוילנד.
ברומן זה חוזה הצל את פניה של מדינת היהודים כפי שתראה בשנת 1923 .
הרצל ניפגש עם הסולטאן הטורקי עבד אל חמיר כדיי להשיג רשיון ליהודים לבוא ולהתיישב בארץ ישראל ובסוריה .
בנקודה זו בחייו החזון של הרצל בא לידי ביטוי בצורה ממשית בסיפרו .
לפי דעתי להרצל היו התכונת הנדרשות ליהיות חוזה המדינה בכך שלא הפסיק לפעול למען הקמת מדנה ליהודים. -
האמפריה הבריטית
פעל הרצל אצל המעצמה הבאה בתור - האימפריה הבריטית, כדי למצוא חבל ארץ ליהודים. בממלכה המאוחדת נוצרה התנגדות להגירת יהודים ממזרח אירופה אליה. לאור כך, הרצל הוזמן בראשית יולי 1902 להעיד בפני ועדה החקירה המלכותית לעניין הגירתם של "זרים עניים" – לשון נקייה ליהודים מרוסיה ורומניה שהיגרו לאנגליה בשנים האחרונות להימלט מרדיפותיהם באירופה המזרחית. מטרתה של הוועדה הייתה לחסום את כניסתם לאנגליה על ידי חקיקת תקנות מנהליות. במסגרת זו, התנגד הרצל להגבלות חוקיות מכל סוג שהוא, וקרא לתקיפת הבעיה היהודית בשורשיה -
הקונגרסהציוני השישי
**********בקונגרס הציוני השישי, שהתכנס ב-23 באוגוסט 1903, דיווח הרצל על כישלונות עם הסולטאן והקיסר הגרמני וכישלון המגעים עם הבריטים בקשר להתיישבות בשטחים הסמוכים לארץ ישראל. הרצל העלה לסדר היום של הקונגרס את מה שלימים זכה לכינוי "תוכנית אוגנדה", הצעה שקיבל מהבריטים לקבלת צ'רטר יהודי על שטח בן 13,000 קמ"ר באפריקה המזרחית, במזרח אפריקה הבריטית.
