-
שילוב הכרת המחשב בהוראה
תכניות ורעיונות למחשוב מערכת החינוך החלו להתהוות בישראל כבר בסוף שנות השישים של המאה ה- 20 בשנת 1968 -מינוי בן ציון ברטה כמפמ"ר ראשון להוראת המחשבים. -
הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית מט"ח
בשנת 1971 הוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ביחד עם האוניברסיטה הפתוחה והטלוויזיה הלימודית.
הקמתם של מוסדות אלה נעשתה בהמשך להחלטת ממשלה ובסיוע קרן יד הנדיב. -
התוכנית הלאומית הראשונה
"תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך" הייתה התוכנית הלאומית הראשונה בתחום. היא נכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, ואושרה בשנת 1982 במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. הועדה מנתה שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות,והמליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב. בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי במחקר והערכה. -
מינוי רוני דיין למדריך ארצי ליישומי מחשב בהוראה
מינוי רוני דיין למדריך ארצי ליישומי מחשב בהוראה. הקמת מרכז לפיתוח לומדות הוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר על פי מפתח של מחשב אחד לכל עשרה תלמידים. -
תכנית לאומית לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים
באוקטובר 1984 פרסמה תת ועדה של ועדת ההיגוי (תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב בראשות בני פלד) הצעה ל "תכנית לאומית לפיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים (מלב"מ)". ההצעה כללה סקירה השוואתית של מצב טכנולוגיות המידע במדינות המערב ובישראל. היא שמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה בעזרת מחשבים, דבר שיעניק לישראל יתרון ב"מרוץ טכנולוגיות האינפורמציה במדינות המערב". תחומים נוספים שהוועדה ציינה קשורים לקידום מעמדו של המורה, שיפור התקשורת בין מורים, עידוד הפעילות היצירתית של מורים. -
תקשוב (תקשורת ומחשבים) במערכת החינוך
ב-1986 פורסמה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, בראשות ד"ר בן ציון ברטה, תוכנית
חומש תחת הכותרת "תקשוב (תקשורת ומחשבים) במערכת החינוך: קווים למדיניות והצעות
לפעולה". מדיניות הפעולה שאומצה על ידי הועדה בהקשר למחשבים במערכת החינוך הגדירה את
המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. תוכנית זו הדגישה את
הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה. -
תוכנות הוראה הכרת המחשב
טכנולוגיית התיקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת, חילופי המידע,
תרבות הפנאי, החינוך, הכלכלה, התעשייה והמסחר בארץ ובעולם -
הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי
בנובמבר 1990 מונתה על ידי שר החינוך מר זבולון המר, "הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי".
בראשה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. תפקידה של הועדה היה לבחון את מצב
מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה.
הועדה המליצה להקים גוף למימוש המלצותיה, ובמקביל להגדיל את ההשקעה בחינוך המדעי
והטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה עד שנת 1998. -
רשת האינטרנט
פריצתה המסחרית של רשת האינטרנט העמידה בפני קובעי המדיניות צורך
בחשיבה מחודשת והיערכות בתחומים רבים החל בתעשייה, עבור בחינוך וכלה בצה"ל. -
ועדת משנה לתקשוב ומידע
יזמו חברי ועדת הכלכלה אלי גולדשמידט ודן תיכון את הקמתה של ועדת משנה מיוחדת לצורך תכנון והיערכות לעידן המידע. כך הוקמה "ועדת משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב". בראשה עמד חבר הכנסת מיכאל איתן. מסקנות הועדה נגעו להיערכותם של גופים ציבוריים, ארגונים עסקיים ומוסדות ממשלתיים בישראל לקראת שנות האלפיים בתחום טכנולוגיות המידע. -
ביצוע תכנית "מחר 98"
התכנית אושרה ע"י הממשלה.
בעקבות האישור חודש הסכם המימון המשותף בין מפעל הפיס, הרשויות ומשרד החינוך, ל-5 שנים
נוספות -
הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל
בשנת 2000 פורסם דוח נוסף על ידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל"
בראשות ד"ר עוזי מלמד, הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות תוך מטרה לכוון את מערכת
החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי. ועדה זו מונתה על ידי ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד
החינוך והצביעה על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך
ומחויבות חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים -
תכנית התקשוב שלב ג'
התמקדה בפיתוח ובהפעלת מודלים של חדשנות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. התכנית כללה בדיקת יישום של שלבים א' וב'. פורטו בה יוזמות תקשוב ויעדים שהושגו בהטמעה, פיתוח תשתיות, הדרכה, פיתוח מודלים של תקשוב ועוד. בניגוד לקודמותיה, תוכנית זו התמקדה בעיקר בהיבטים ארגוניים של הטמעת התקשוב. הועדה הציעה מערך של הדרכה, חלוקה לאשכולות בתי ספר, ומינוי ועדה לצורך מעקב אחר יישום ההמלצות. -
ועדת דוברת
ועדת דוברתבהמלצות נכללה קריאה לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי תלמידים, וככלי לשיפור כישורי הלומדים ובהם מיומנויות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב. -
תכנית התקשוב שלב ד'
התפקיד התקשוב על פי תכנית זו היה "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. והוסיפה למטרות הקודמות את הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון, סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת; הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה; התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים; מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים; שילוב דו- סטרי בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי. -
OECD הצטרפות ישראל כחברה רשמית למדינות
OECD - Organisation for Economic Co-operation and Developmen הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation - OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת1961 נקבע שמו הנוכחי. -
התאמת מערכת החינוך למאה 21
התוכנית הלאומיתתכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה-21. נושא הטמעת התקשוב הופיע כאחת ממטרות העל. לצורך מימושיעדי התקשוב הוגשה בקשה לתקציב כולל של 5 מיליארד ₪. היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך, חומרי למידה דיגיטליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים. המהלך זכה לחשיפה תקשורתית מקיפה. במחצית שנת 2010 אושר לתכנית תקציב של 200 מיליון ₪ לשנה הראשונה. -
פעימה ראשונה בתקשוב
הפעימה הראשונה של תכנית התקשוב הלאומית החלה בשנת הלימודים תשע"א ב-200 בתי ספר, במחוזות צפון ודרום.
תכנית התקשוב הלאומית – התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 - היא תכנית רב שנתית של משרד החינוך בהובלת המנהל למדע וטכנולוגיה. מטרת התכנית היא לקדם פדגוגיה חדשנית תוך הטמעה של טכנולוגיות מידע ותקשורת. -
תקשוב פעימה שנייה
הפעימה השניה בכ-650 בתי ספר נוספים, במחוזות צפון, דרום וירושלים. בנוסף, משתתפים בתוכנית 68 בתי ספר מרשויות מקומיות במחוזות מנ"חי, תל אביב, מרכז וחיפה, שנענו ל"קול קורא" של משרד החינוך.
על ניהול בית הספר לשלב טכנולוגיות מידע לקידום מיומנויות ההוראה של המורים ולהתאים אותן לשונות התלמידים. עבודת הניהול הפדגוגי והאדמיניסטרטיבי של מנהל בית הספר, וכן חיזוק הקשר בין בית הספר לקהילה, מחויבים הישענות על טכנולוגיות מידע ושימוש מיטבי בהן. -
פעימה שלישית בחט"ב
כניסת בתי ספר על יסודיים בהטמעת התקשוב, הצטיידות כ-18 מהם השנה והשאר לשנה הבאה.
