-
שלב הגישוש
בשלב הזה עלה הרעיון לחקור את נושא המחשוב בתחום החינוךבהמלצת ד"ר שמואלי, מנכ"ל משרד החינוך, -
הקמת המרכז לטוכנולוגיה חינוכית
מטח
בשנת 1971 הוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) ביחד עם האוניברסיטה הפתוחהב והטלוויזיה
הלימודית. -
תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך
תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך" הייתה התוכנית הלאומית הראשונה בתחום.
היא נכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, ואושרה בשנת 1982 במזכירות הפדגוגית
שבמשרד החינוך. הועדה מנתה שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות, והמליצה על תכנים
שיילמדו בתחום הכרת המחשב. בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע
ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי
במחקר והערכה -
הצעה ל"תכנית לאומית לפיתוחמערכות להוראה בעזרת מחשבים
תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב בראשות בני פלד ההצעה כללה סקירה השוואתית של מצב טכנולוגיות
המידע במדינות המערב ובישראל. היא שמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה
בעזרת מחשבים -
תוכנית חומש
התוכנית פורסמה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך, בראשות ד"ר בן ציון ברטה מדיניות הפעולה שאומצה על ידי הועדה בהקשר למחשבים במערכת החינוך הגדירה את
המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. תוכנית זו הדגישה את
הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה -
ועדת הררי הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי
בנובמבר 1990 מונתה על ידי שר החינוך מר זבולון המר, "הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי".
בראשה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. תפקידה של הועדה היה לבחון את מצב
מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה -
הגשת דוח מחר
החלק בדו"ח שעסק בנושא מחשוב
מערכת החינוך נכתב על ידי ד"ר אלעד פלד לבקשת מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך.
הועדה המליצה להקים גוף למימוש המלצותיה, ובמקביל להגדיל את ההשקעה בחינוך המדעי
והטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה עד שנת 1998 -
הועדהלצורך תכנוןוהיערכות לעידן המידע
ועדת משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח
תשתיות מידע ותקשוב". בראשה עמד חבר הכנסת מיכאל איתן. מסקנות הועדה נגעו להיערכותם
של גופים ציבוריים, ארגונים עסקיים ומוסדות ממשלתיים בישראל לקראת שנות האלפיים בתחום
טכנולוגיות המידע -
ועדה לבחינת תוכנית התקוב
בשנת 1997 מונתה במשרד החינוך, ועדה לבחינת תכנית התקשוב הלאומית בחינוך. בעקבות
מסקנותיה הוגש דו"ח שהיווה את תכנית התקשוב שלב ב -
הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל
בשנת 2000 פורסם דוח נוסף על ידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל"
בראשות ד"ר עוזי מלמד, הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות תוך מטרה לכוון את מערכת
החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי. ועדה זו מונתה על ידי ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד
החינוך והצביעה על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך
ומחויבות חברתית -
תכנית התקשוב שלב ג'
והתמקדה בפיתוח ובהפעלת
מודלים של חדשנות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. התכנית כללה בדיקת יישום של
שלבים א' וב'. פורטו בה יוזמות תקשוב ויעדים שהושגו בהטמעה, פיתוח תשתיות, הדרכה, פיתוח
מודלים של תקשוב ועוד. -
תכנית התקשוב שלב ד'
התפקיד התקשוב על פי תכנית זו היה
"שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף
לחדשנות חינוכית. והוסיפה למטרות הקודמות את הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי
סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת; הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע
והתקשורת בהוראה ובלמידה; התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים; מענה
לנוער בעל צרכים מיוחדים -
תכנית היערכות ליעדי המאה 21
בינואר 2010 הגיש מנכ"ל משרד החינוך לשר החינוך, תכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי
המאה ה 21